מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) היא מחלה כרונית בלתי הפיכה הפוגעת בדרכי הנשימה ומקשה על זרימת האוויר אל ומחוץ לריאות וגם ניפגע. רקמת הריאות עם הגדלת של חללי אוויר ואובדן האלסטיסיות (תכונת התכווצות) של הריאות, כך שהישארות ״מנופחות״ יותר. הגורמים העיקריים למחלה הם עישון, אך גם חשיפה לזיהום אוויר, עלול לגרום למחלה.
תוכן עניינים
מחלת ריאות copd
COPD היא מחלת ריאות חסימתית דלקתית כרונית בלתי הפיכה. COPD מייצגים את ראשי התיבות Chronic Obstructive Pulmonary Disease. בניגוד לאסטמה, שיש שיפור מעל 12% בשיא זרימת הנשיפה, ב COPD השיפור הינו מתחת ל 12% משמעותית. יחס FEV1/FVC (Forced Vital Capacity) מתחת ל-70 אחוזים נחשב להפרעה חסימתית.
מאפייני מחלת ריאות חסימתית כרונית
ב-75 אחוז מהמקרים, המחלה פורצת בגלל עישון כבד, דהינו עשרים סיגריות ליום למשך עשרים שנה, דבר הגורם לשינויים לא רק בסמפונות עם עיבוי של הרירית, אלא גם בתת רירית וגם ברקמת הריאות עצמה.
שתי מחלות הנמצאות תחת ההגדרה של מחלת COPD הן:
- דלקת סמפונות כרונית (ברונכיטיס כרונית)
- נפחת הריאות (אמפיזמה)
copd תסמינים
התסמינים העיקרים במחלת ריאות חסימתית כרונית COPD הם שיעול כרוני, כיח בכמות משתנה וקוצר נשימה שהולך ומחריף.
בתחילת המחלה יסבול החולה משיעול, ליחה, יצירת ליחה בלתי פוסקת ובהמשך גם ממגבלה מבחינת הנשימה בפעולות במאמצים. בתחילתה של המחלה יחוש החולה קוצר נשימה במרחקים ארוכים ובמאמץ, אך בהמשך יסבול מקוצר נשימה גם במצבים שאינם מצריכים מאמץ ובפעולות יומיומיות בבית. בשלב האחרון של המחלה, ישנו קוצר נשימה ללא הפוגה.
התסמינים הראשונים הם של יצירת ליחה כל הזמן. עם או בלי שיעולים לאורך שלושה חודשים כשתסמינים אלו חוזרים מדי שנה.
הסיבה העיקרית למחלת ריאות copd - עישון
מחלת ריאות COPD מתפרצת בעיקר אצל מעשנים, והיא מחלה פרוגרסיבית, כלומר הולכת ומחמירה עד למותו של החולה.
אדם שעישן 20 שנה, כ-20 סיגריות ביום והתגלתה אצלו הפרעה חסימתית, הפסקת העישון לא תעלים את המחלה, אלא היא תמשיך מבחינת העקומה לאורך כל החיים. בגילאים המבוגרים 75 ומעלה כאשר הרזרבה קטנה כי תפקוד הריאות באופן טבעי יורד, הסימפטומים חמורים יותר.
פרט למחלת ריאות חסימתית, גורם העישון גם לפגיעה בכמה איברים נוספים, בהם בחלק העליון של הוושט – פוגע גם בשלפוחית השתן, פגיע בכלי הדם ולב וכמובן כי קיים סיכון יתר לחלות ממחלת סרטן ריאות.
מחלת copd – גורמים נוספים
אף שעיקר הסובלים ממחלת COPD הם מעשנים, ישנם גם מי שלא עישנו ולוקים בה. לרוב מדובר במבוגרים, אצל נשים מבוגרות בפרט, כאשר הסיבות לתחלואה הן בדרך כלל בגלל זיהום אוויר או כאשר יש היסטוריה של מחלות אחרות.
ככל שהמחלה מתקדמת, עם או ללא עישון, מתחילים חולי COPD לסבול מתסמינים נוספים. החולה מתקשה ללכת מרחקים, גם קצרים ונתקל בקושי בביצוע פעולות יומיומיות.
הקושי הולך וגובר גם מתוך המניעה של האדם לבצע את אותן פעולות. כאשר אדם חש כי הוא מוגבל בביצוע פעולות מסוימות הוא מפסיק לבצע אותן, והמשמעות היא החרפה במצבו הרפואי, תוך הורדת סיבולת לב ריאה.
הוכח במחקר, כי אחד הדברים המשפרים משמעותית את תסמיני המחלה הוא שיקום ריאות. כלומר, פעילות גופנית בצורה מתמדת ועקבית, עשויה לשפר את היכולת של האדם לבצע את אותן הפעולות גם ללא תרופות.
נושא שיקום הריאות הוא מורכב מבחינה אדמיניסטרטיבית, זאת משום שהחולים הקשים הם אלה שצריכים ממש שיקום ריאות כדי לשמור על איכות חיים ויכולת לתפקד בפעולות יומיומיות. ניתן לקבל טיפולי פיזיותרפיה, אך על המטפלים לדעת איזה סוג פעילות יש לבצע על מנת לשפר את מצבם של החולים.
הטיפול במחלת ריאות copd
הטיפול במחלה מתבצע על ישי שימוש בתרופות של הרחבת סמפונות ונוגדי דלקת על בסיס סטרואידים.
בשנות ה-70 ו-80 של המאה הקודמת הייתה התנגדות לשימוש בסטרואידים ממשאפים משום שמדובר בדלקת בעלת מאפיינים שונים מהדלקת שממנה סובלים חולי אסטמה. מומחים טענו אז כי אין טעם לתת טיפול בסטרואידים, אלא במצבים קשים ובהחרפות, כלומר בתסמינים המופיעים בשלבים מתקדמים של המחלה.
לאחר כמה עבודות מחקר שבוצעו במשך מיספר שנים, נמצא כי גם מתן טיפול משולב של מרחיב סמפונות (מרחיב סמפונות שמעורר קולטני בטא 2 וגורם להרפיה של השריר המכווץ או שמשפיע על קולטני מערכת כולינרגיל) עם או בלי סטרואידים נשאפים, נמצא יעיל גם ב-COPD ומאפשר לחולה רווח נשימתי.
לייעוץ וקביעת תורים חייגו לאחת המרפאות הקרובות אליכם:
תרופות לחולי copd
בעבר טיפלו במחלת ריאות COPD דרך משאף משולב בשם "סרטייד". בהמשך, נערך ניסיון לטפל במחלה באמצעות מרחיבי סמפונות, "ספיריבה" (Spiriva). לאחר שהוכח כי שתי התרופות הללו יעילות, החלו לייצר תרופות נוספות של תרופות משולבות. מסקנת החוקרים הייתה, כי במצבים מתקדמים של המחלה, כאשר החולה סובל רוב הזמן ויש לו החרפות לפחות פעמיים בשנה, וירידה בתפקוד ריאות של 50 אחוז, השילוב של שלושת התרופות -מרחיב סמפונות של מעוררי קולטני בטא 2, מעוררי קולטני כולינרגיים ונוגד דלקת –יכול לתת מענה כלשהו לחולים אלו וזה הטיפול שכיום משתמשים בו.
עבודות המחקר שנעשו בתחום זה, נעשו על חולי COPD הסובלים ממחלה קשה, ולא אצל מי שסובלים ממחלה קלה ובינונית. על כן, אין הוכחה מחקרית לכך שטיפול זה הוא טוב בעבורם. לצד זאת, המומחים העומדים מאחורי ההנחיות לטיפול המשולב סבורים כי טיפול זה בהחלט יסייע לאותם חולים אך הם אינם יכולים להמליץ על כך בהיעדר הוכחות. מכאן, כל רופא מחליט לפי שיקול הדעת שלו.
copd מחלת ריאות בארץ ובעולם
באירופה ובארה"ב הטיפול הראשוני במחלת COPD הניתן ע"פ ההנחיות כלל שמוש במעוררי קולטנים של כולינרגיים, כלומר טיפול באמצעות ספיריבה ותרופות הדומות לה. בארץ המצב שונה. רופא המשפחה יכול לרשום למטופל סרטייד, אבל לא היה רשאי לספק מרשם לספיריבה. נוצר מצב שבו חולים החלו בטיפול משולב של סרטייד ותרופות נוספות דומות, והטיפול הספיק עד להחמרת המצב הבריאותי של החולה. כאשר החולה סבל מהחמרה במצבו והגיע לרופא ריאות הוא יכול היה לקל מרשם לתרופה אנטי כולינרגית. חלק מהטיפולים קיבלו טיפול בתרופה זו וחלק קיבלו שילוב של 3 תרופות בשילוב.
copd מחלה – שימוש במשאפים
מחקרים הוכיחו שטיפול במשאפים טוב לחולי COPD וחולים קיבלו שילובים שונים שכללו את המשאפים. בשנים האחרונות, בעקבות עבודת מחקר גדולה, נמצא כי טיפול משולב, באמצעות שלוש התרופות במשאף טוב יותר משילוב במשאף אחד של סרטייד. למשל, מרחיב סמפונות עם נוגד דלקת בשילוש של משאף נוסף המכיל אנטי כולינרגיים. מצאו כי שילוב התרופות מוביל לתועלת עבור החולים, אפילו במושגים שיכול להקטין את התמותה מהמחלה.
היום הטיפול במחלה נעשה בהתאם להנחיות. תחילה טיפול עם אנטי כולינרגיים ולאחר מכן שילוב של תרופות נוספות. במצבים קשים יותר ניתנים גם סטרואידים דרך משאף. העבודות המחקריות בנוגע לשימוש במשאפים, הראו כי השימוש בהם היה יעיל לא רק לזמן ההחמרה אלא גם מעבר לכך וכי היה במשאבים תועלת בכך שהקטינו את ההחרפות ובכך ששיפרו את איכות החיים של החולה.
ההנחיות כיום מתבססות על עבודות המחקר האלה ועל עבודות מחקר נוספות, ומבססות את הטיפול אצל החולים הקשים ביותר על שילוב של שלוש. מדובר במטופלים הסובלים מירידה של יותר מ-50 אחוז בתפקודי הריאות.
מחלת ריאות חסימתית כרונית – מבט לעתיד
אחת הבעיות העיקריות בראייה לעתיד של מחלת ריאות חסימתית כרונית, היא בעבודה שהעישון קיים כבר עשרות שנים וטרם נעלם. המשמעות היא כי אצל רבים באוכלוסייה יש ירידה בתפקוד הריאות לאורך השנים, לא במיידי ולא בזמן מוקצב, אלא של לפחות 20 שנה של עישון, בדר"כ אפילו 40 שנות עישון. התוצאה היא שכמות החולים עם COPD הולך ועולה משמעותית, בהתאם באוכלוסייה, בפרט באוכלוסייה שמתבגרת.
חשיבות תפקידו של הרופא המטפל במחלת COPD
עם האבחנה כי החולה סובל ממחלת ריאות COPD, ידרבן הרופא את החולה להפסיק ולעשן, על מנת שלא להחמיר את מצבו הבריאותי עוד יותר. בשלב הבא יקבע הטיפול המתאים לחולה. כאן ישנה חשיבות למיומנות של הרופא, שעליו לדעת איזה סוג של משאף יותר מתאים לאישיות של החולה.
מחלת COPD – מחלה כרונית
COPD היא מחלה כרונית וסופנית. המחלה מביאה את החולה לאי ספיקה נשימתית, וחושפת את מערכות הגוף למחלות נוספות, בפרט אצל חולים מעשנים או כאלו שעישנו.
בנוסף, מעשנים החולים במחלת COPD הם בעלי סיכון גבוה לחלות בסרטן ריאה. בנושא זה יש סטטיסטיקות שונות אך בשורה התחתונה מדובר על 10-16 אחוזים יותר מאשר באוכלוסייה הלא מעשנת.
טיפול במחלת COPD אצל ד"ר יהודה שוורץ
ד"ר שוורץ הינו מומחה ריאות למבוגרים וילדים, בעל ניסיון נרחב בטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). לד"ר שוורץ, לשעבר מנהל את מכון הריאות של מרכז רפואי תל-אביב (לשעבר בית חולים איכילוב) ידע מקצועי נרחב לטיפול במחלה, וכן תרומה מכורך פעילתו המחקרית הענפה בנושא אבחון מחלות ריאה ובעיות בדרכי הנשימה.
לייעוץ וקביעת תורים חייגו לאחת המרפאות הקרובות אליכם:
