ד"ר שוורץ – מומחה למחלות ריאה ואלרגיה
ד״ר שוורץ הוביל לפעילות מחקרית ותרומה משמעותית לתחום רפואת הריאות והברונכוסקופיה:
ד"ר יהודה שוורץ מוביל את תחום פיתוח מערכת הניווט הממוחשבת לברונכוסקופיה, בשיתוף פעולה עם חברת SuperDimension. מערכת מתקדמת זו שינתה את פני אבחון מחלות הריאה באזורי ההיקף של הריאות. טרם פיתוחה, אחוזי האבחון באמצעות ברונכוסקופיה היו נמוכים משמעותית, אך בזכות המערכת החדשה, אחוזי ההצלחה עלו מ-30% לכ-75%, והיא אף מאפשרת ביצוע טיפולים במקרים קשים.
ד"ר שוורץ הינו חלוץ עולמי, וביצע את הניסוי הראשון במטופלים שסבלו מתהליכים פתולוגיים פריפריים בריאות. כיום, המערכת נמצאת בשימוש בכ-800 מרכזים רפואיים מובילים ברחבי העולם.
תרומה אקדמית:
ד"ר שוורץ פרסם עשרות מאמרים מקצועיים בכתבי עת בינלאומיים, והיה שותף לכתיבת שלושה פרקים שפורסמו בספרי מדע מובילים. בנוסף, הוא הרצה בכ-120 כנסים מדעיים ברחבי העולם, ושיתף את ניסיונו ומחקריו עם קהילת הרופאים והחוקרים הבינלאומית.
מעוניינים לקבוע תור לברונכוסקופיה?
צרו קשר עם המרפאות שבהן ד"ר שוורץ מקבל מטופלים, ותיהנו מייעוץ ברונכוסקופיה ברמה הגבוהה ביותר ע״י מומחה עולמי.
לייעוץ וקביעת תור לברונכוסקופיה חייגו לאחת המרפאות הקרובות אליכם:
מהי ברונכוסקופיה?
ברונכוסקופיה היא הליך רפואי שבו משתמשים בצינור דק וגמיש המצויד במצלמה (ברונכוסקופ) לצורך בדיקה או טיפול בדרכי הנשימה והריאות. ההליך משמש לאבחון מחלות ריאה, כגון זיהומים, גידולים או דלקות, וכן להוצאת גופים זרים או לקיחת דגימות (ביופסיה). הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת דיוק רב יותר באבחון ובטיפול בזיהומי ריאות שונים.
הברונכוסקופ הוא מכשיר בעל צינור פלסטיק גמיש שבקצהו מצלמת וידאו זעירה ותאורה. בבדיקת ברונכוסקופיה הברונכוסקופ מוכנס לדרכי הנשימה העליונות (האף וקנה הנשימה העליון) והתחתונות (קנה הנשימה התחתון, סימפונות וריאות), והוא מאפשר לרופא לסקור את דרכי הנשימה של המטופל.
הברונכוסקופיה היא בדיקה פולשנית והיא מאפשרת תוך כדי הבדיקה לטפל רפואית בליקויים ובעיות שמתגלות. את הבדיקה מבצעים בהרדמה מקומית או הרדמה כללית . מכניסים מכשיר שנקרא ברונכוסקופ לתוך דרכי הנשימה . למכשיר יש תאורה ומצלמה , מה שמאפשר תוך כדי בדיקה לסרוק את דרכי הנשימה. בנוסף, דרך המכשיר אפשר גם להכניס מכשירים לטובת איסוף דגימות של רקמות והפרשות ואפילו לטפל בדימומים תוך כדי בדיקה. גם לברונכוסקופ יש כמה וריאציות של מכשירים. ישנו מכשיר דק שמאפשר לעשות את הבדיקה בהרדמה מקומית ומכשיר קשיח שמצריך הרדמה כללית. למה להשתמש במכשיר הקשיח יותר אם יש אופציה למכשיר הדק? כי המכשיר הקשיח מאפשר ביצוע פרוצדורות רפואיות מורכבות יותר.
מה מטרתה של בדיקת ברונכוסקופיה?
באילו מקרים נהוג לעשות בדיקת ברונכוסקופיה?
ברונכוסקופיה משמשת לצורכי אבחון של מחלות ריאה דלקתיות וזיהומיות ושל גידולים במערכת הנשימה. בדרך כלל, נהוג קודם כל להפנות את המטופל לסדרת בדיקות לא פולשניות, כמו צילום רנטגן ו-סי טי (CT) ריאות. אם בפיענוח סי טי הריאות עולה חשד לממצאים פתולוגיים, המטופל יישלח לבדיקת ברונכוסקופיה, שתאפשר לאסוף דגימות (שטיפה וביופסיה). לפי תוצאת של התרביות והביופסיה בריאות ניתן לאשש (או להפריך) את החשד.
כאשר מטופל סובל מתופעות כמו קוצר נשימה, שיעול טורדני וכרוני, צרידות שאינה עוברת, הרופא יפנה לבדיקה. מקרים נוספים שבהם יפנה רופא לבדיקה זאת הם כאשר נעשו בדיקות של תפקודי ריאות, CT חזה וכדומה שתוצאותיהן אינן תקינות. גם בדלקת ריאות שהטיפול בה אינו מניב תוצאות טובות, תישלחו לבדיקת ברונכוסקופיה. שליפת גופים זרים מדרכי הנשימה, סילוק הפרשות וטיפול ברקמות לא תקינות בדרכי הנשימה – כל אלו יכולים להתבצע באמצעות ברונכוסקופיה.
לייעוץ וקביעת תורים חייגו לאחת המרפאות הקרובות אליכם:
האם ישנן בדיקות הכנה הקודמות לבדיקת ברונכוסקופיה?
לפני בדיקת ברונכוסקופיה יש לעשות בדיקות דם (ספירת דם ותפקודי קרישה). לאחר קבלת תוצאות בדיקות הדם ייתכן ויהיה צורך בבדיקות הכנה נוספות, שמטרתן למפות את מצבו הבריאותי של המטופל. בנוסף, ייתכן שהרופא המטפל יורה לו להפסיק לקחת תרופות מסוימות למספר ימים לפני הבדיקה, כמו, למשל, מדללי דם. לבסוף, יש לשמור על צום מוחלט, ללא אוכל, שתייה או עישון, של שש שעות לפחות לפני ביצוע הבדיקה, דרישה נוספת היא הוצאת שיניים תותבות, הפסקת תרופות מדללות דם בהתייעצות עם הרופא.
מה צריך להביא איתי לבדיקת ברונכוסקופיה?
לבדיקה עצמה צריך להגיע עם מלווה, ולהביא התחייבות מקופת החולים (טופס 17), הפניה מרופא ריאות ואת תוצאות הבדיקות המקדימות.
כיצד מבוצעת בדיקת ברונכוסקופיה?
לשם ביצוע הבדיקה, ולאחר הסבר קצר על הבדיקה והחתמת החולה להסכמת ביצוע הבדיקה, הרופא מחדיר את צינורית הברונכוסקופ הגמישה דרך הפה או האף אל קנה הנשימה ומשם לסמפונות. הרופא מנווט את הברונכוסקופ בעת החדרתו למערכת הנשימה לממצא שהתגלה באמצעות צילום CT. תוך כדי החדרת הברונכוסקופ מתבצעים ניטור לחץ הדם של הנבדק, בדיקת רמת החמצן ובדיקת אק״ג, כדי לוודא שלא נגרמים סיבוכים מסכני חיים.
את הבדיקה מבצעים כשהמטופל שוכב על גבו או בישיבה. מחברים למכשור ומנטרים את רמת החמצן בגוף ואת קצב הלב. מרססים תרסיס הרדמה לתוך הפה. הבדיקה עצמה אינה ארוכה ונמשכת בין חצי שעה לשעה. לפני הבדיקה, הרופא מחליט באיזה מכשיר ישתמשו- האם בדק והגמיש או במכשיר הקשיח. במידה ובאחרון, תבוצע הרדמה מלאה ויינתנו הנחיות מקדימות בהתאם למטופל. הבדיקה אינה כואבת אך המכשיר יכול לגרות את דרכי הנשימה ולגרום לשיעול. בתום הבדיקה, המטופל נשאר למעקב, בעיקר אם עבר הרדמה כללית. חומרי ההרדמה גורמים לתופעות לוואי כמו בחילות, הקאות ובלבול.
האם בדיקת ברונכוסקופיה בטוחה?
הבדיקה נחשבת בטוחה עם שיעור סיבוכים נמוך מאד. מה בכל זאת עלול לקרות ויש לקחת בחשבון?
- ירידה בשיעור החמצן בגוף – יטופל על ידי מתן חמצן
- ירידה בלחץ הדם – מדובר בירידה זמנית . לרוב כשנותנים נוזלים , התופעה הזו חולפת
- דימומים מהאף ואפילו מהריאות – מטופל באופן מקומי
- זיהום – יטופל באמצעות אנטיביוטיקה
- בחילות והקאות – יטופל באמצעות תרופות רלבנטיות
- תעוקת חזה – נדיר ביותר בקרב מטופלים רגילים אבל אצל חולי לב וריאות זה עלול לקרות ולכן לרוב לא תבוצע בדיקת ברונכוסקופיה לחולי לב.
- כאבי גרון, צרידות או בצקות – לרוב אין צורך בטיפול כלשהו
תוצאות הבדיקה
את התוצאות נקבל גם מיד לאחר הבדיקה מהרופא שטיפל בנו בשיחה בעל פה וגם בסיכום כתוב. במידה ונלקחו דגימות לבדיקה/ביופסיה , ייקח זמן רב יותר לקבל את התשובות.
תוצאת הבדיקה תתייחס לממצאים חריגים שעלו בה כמו למשל גופים זרים בדרכי הנשימה, דימומים, גידולים וכדומה. בהתאם לתוצאות הבדיקה, יוחלט על הצעדים הבאים.
בתוך כמה זמן מתקבלות תוצאות הבדיקה?
על פי רב, תוצאות תרביות מבדיקת ברונכוסקופיה מתקבלות כעבור 3 עד 4 ימים (תרבית שחפת לוקחת חודשיים). תוצאות ביופסיה מתקבלות כשבועיים לאחר ביצוע הבדיקה.
מצבי סיכון לאחר הבדיקה המחייבים בדיקה רפואיתֿ
במידה והמטופל סובל משיעול קשה, חום שאורך יותר זמן מהרגיל (מעל יממה), כאבים בחזה – יש לפנות בהקדם לרופא לבדיקה כדי לשלול ולמנוע התפתחות של בעיות חמורות.
ברונכוסקופיה תופעות לוואי
תופעות לוואי של בדיקת ברונכוסקופיה עלולות להיות בין היתר עם ההתעוררות מהטשטוש, הנבדק עלול להרגיש תחושת גירוי בדרכי הנשימה. חלק מהנבדקים מתקשים בדיבור לאחר הבדיקה, או סובלים משיעול עם ליחה דמית בכמות קטנה, שנפסקת במהלך היום. בהתאם לנתוני החמצן בדם שלהם, ייתכן שחלק מהנבדקים יצטרכו לעטות למסכת חמצן במהלך השעה הראשונה שלאחר הבדיקה. פרט לכך, לעתים מופיע חום עד 38 מעלות במהלך אותו יום, והחום מטופל באקמול. אם גם למחרת יש חום, מומלץ להתחיל בטיפול אנטיביוטי.
שאלות נפוצות הקשורות לבדיקת ברונכוסקופיה:
הבדיקה מתבצעת תחת טשטוש, שניתן דרך הווריד, ביחד עם הרדמה מקומית של אזור האף והגרון הניתנת בתרסיס. מטרת ההרדמה המקומית היא להקל על אי הנוחות הנגרמת למטופל בעת החדרת הצינורית וכדי למנוע גירויים שיעוררו שיעול או את רפלקס ההקאה במהלך הבדיקה.
לעתים רחוקות, יש צורך לבצע פעולות מורכבות יותר, הדורשות שימוש בברונכוסקופ קשיח, ואז הבדיקה מתבצעת בחדר ניתוח ותחת הרדמה מלאה.
הבדיקה עצמה אורכת זמן קצר בלבד, אך לאחריה יש להישאר למנוחה ולמעקב של כשעתיים.
בדיקת ברונכוסקופיה יכולה לשמש גם לטיפול, בנוסף לאבחון. לדוגמה, במסגרת טיפולים בגידולים סרטניים, במדה ותוצאות הביופסיה איששו את החשד לגידול, הברונכוסקופ יכול לשמש לצריבתו באמצעות קרני לייזר פלסמה, או להחדרת מכשיר קריו להקפאת התאים הסרטניים והסרתם. בנוסף, במקרים של היצרות מעברי הנשימה, הברונכוסקופ משמש גם לצורך החדרת סטנט (תומכן) לפתיחת דרכי האוויר. לבסוף, ברונכוסקופ גמיש או קשיח יכול גם לשמש להוצאת גופים זרים שחדרו למערכת הנשימה ולפתיחת נתיבי אוויר חסומים על ידי הפרשות (שטיפה בעזרת מלח ים).