מהו סטרידור? (לרינגיטיס, שיעול נבחני)
תוכן עניינים
סטרידור הוא מונח בלטינית שפירושו ׳רעש חורקני׳. שיעול סטרידור הוא כינוי לשיעול נבחני, שנגרם כתוצאה מהיצרות בדרכי הנשימה העליונות. ההיצרות היא תוצאה של בצקת ברירית שליד מיתרי הקול, והיא גורמת לקולו של השיעול להישמע כקול נביחת כלב.
סטרידור הוא סיוט שמוכר להורים רבים. אמצע הלילה והתינוק או הילד משתעל שיעול נבחני, לפעמים מקיא ונראה כאילו אינו מסוגל לנשום. אין הורה כזה כמעט שלא נסע עם הילד ברכב עם חלונות פתוחים באמצע החורף או ישב עם הילד מול המקרר כשהילד נושם את הקור כדי להפסיק עם השיעול הנוראי הזה. בוודאי הורים צעירים שבהתקף הסטרידור הראשון חשבו שתינוקם נחנק. השיעול הזה מוגדר בעגה הרפואית כסטרידור. סטרידור הוא בעצם הצליל שיוצא מדרכי הנשימה כשהאוויר נכנס לריאות . זה קורה כאשר ישנה היצרות של דרכי הנשימה העליונות ואז מופק מהגרון צליל שדומה לנביחה של כלב. סטרידור בעיקר שכיח אצל ילדים וברוב המקרים אין מדובר במצב מסוכן ויחד עם זאת, זו תופעה שמצליחה להכניס הורים רבים למתח וחששות.
למה זה קורה?
הגורם לסטרידור ברוב המקרים הוא מחלה שבה ניתן לצפות בנפיחות ובצקות באזור מיתרי הקול . השם הלועזי לתופעה הזו הוא לרינגיטיס. הסטרידור יכול לנבוע ממספר גורמים לרבות זיהום, אלרגיה, פגם מולד במבנה דרכי הנשימה העליונות ואפילו שאיפת גוף זר. השכיחות של הסטרידור גבוהה יותר בקרב פעוטות בגילאי 3 חודשים ועד גיל 5 . הסיבה לכך היא שדרכי הנשימה אצל פעוטות הם רגישים הרבה יותר. הסטרידור אינו משהו חד פעמי ולרוב יחזור שוב ושוב. הסטרידור עובר דרך טיפות רוק ונזלת ולכן כדי לצמצם את האפשרות להדבקה חוזרת, צריך לשמור על אוורור, לשטוף ידיים ולקוות שלא תהיה הדבקה חוזרת. אם ילד נדבק שוב, כדאי לעשות בדיקות של המערכת החיסונית ובדיקות אלרגיה . הרופא המטפל ישלח את הילד לצילום ריאות וקנה הנשימה ויתכן שלבדיקות נוספות.
מה גורם לסטרידור?
מרבית מקרי הסטרידור הם תוצאה של דלקת גרון או דלקת באזור אחר של מערכת הנשימה עקב זיהום נגיפי. הווירוסים שגורמים לסטרידור נפוצים יותר בעונות הסתיו והחורף, כמרבית הנגיפים האחרים.
גורמים נוספים לסטרידור יכולים להיות גוף זר שנשאף לקנה הנשימה, תגובה אלרגית, אסטמה, ריפלוקס או אפילו פגם אנטומי הגורם להיצרות של דרכי הנשימה.
אצל מבוגרים, גידולים או מחלות אוטואימוניות שונות יכולים גם הם לגרום לסטרידור ובמקרים כאלה דרושה בדיקת רופא ריאות בהקדם!
מהם התסמינים לסטרידור?
התסמין הראשון הוא קולי, והתשובה לשאלות "איך נשמע סטרידור?" ו"איך מזהים סטרידור" היא, כאמור, שיעול נבחני ונשימה קולנית ושרקנית, המחמירים בשעות הערב והלילה. בנוסף, כמו במחלות נגיפיות אחרות, גם בסטרידור על רקע נגיפי עלולים להופיע חום, איבוד תיאבון ועייפות.
כאשר תסמינים נוספים אלה מופיעים אצל ילדים ותינוקות, מומלץ לפנות מידית לרופא ילדים שיאבחן את מצבו של הילד באמצעות הקשבה לריאות.
איך נדע שמדובר בסטרידור ומה עושים כשזה קורה?
אי אפשר לפספס. מדובר בנשימה קולנית שנהיית עוד יותר כזו בשעות הלילה והשיעול הנבחני אינו מותיר מקום לספקות. סטרידור עלול להימשך מספר ימים כמו מחלות ויראליות אחרות ומצד שני, אסור לזלזל בכך וכדאי לראות רופא שיאבחן האם מדובר בסטרידור והאם יש צורך בבדיקות נוספות.
אז מה עושים כשיש התקף סטרידור? קודם כל מרגיעים – את עצמנו ואת הילד. לא קל לראות את הילד שלנו בהתקף סטרידור. השיעול הנבחני נשמע נורא ומרגיש כאילו הילד נחנק ואינו מצליח לנשום. לכן חשוב להירגע והדבר הבא שצריך לעשות במידה והילד שוכב במיטה הוא להעמיד אותו. הצעד הבא שנעשה הוא לעזור לילד לנשום אוויר קריר . איך נעשה את זה? נפתח חלון אם יש אויר קר בחוץ, ניקח את הילד לסיבוב במכונית עם חלונות פתוחים ואפילו ניתן לילד לשאוף אוויר קר מהפריזר. בנוסף, צריך לתת לילד נוזלים כדי שישמור על מצב טוב ולא יתייבש לנו, וכן אפשר לשים מכשיר אדים קרים לידו שיעזור לו בנשימה נינוחה יותר. תרופות כמו אנטיביוטיקה לא יעזרו לנו היות ומדובר במחלה ויראלית אבל כן אפשר לעשות אינהלציות של מי מלח וקורטיזון בשם בודיקורט, כמובן במידה ורופא הילדים ינחה אותנו לעשות זאת. דבר אחרון ודי ברור מאליו אך בכל זאת נציין אותו הוא הימנעות מעישון ליד הילד היות וזה עלול לגרום לו למצוקת נשימה רבה יותר.
מה זה התקף סטרידור אצל תינוקות וילדים?
התקפי סטרידור נפוצים יותר בילדים ותינוקות מתחת לגיל חמש. דרכי הנשימה של ילדים הן באופן טבעי קטנות יותר (כלומר, צרות יותר), לעומת מבוגרים בריאים, ולכן גם רגישות יותר לזיהומים. סטרידור ילדים עלול להיות מלווה בחום ובצינון והוא גם גורם לצרידות. ההתקף מופיע על פי רב בשעות הערב ומחמיר בשעות הלילה. בכי עלול לעורר גם הוא התקף סטרידור תינוקות בשעת מחלה ויראלית.
מהי הסכנה של התקפי סטרידור אצל ילדים?
הסכנה בהתקפי סטרידור אצל ילדים היא חסימה של מעברי האוויר בקנה הנשימה, אשר יכולה להוביל למצוקה נשימתית. התקפי סטרידור על רקע נגיפי הם אמנם לא נעימים, אך אינם מסוכנים בילדים בריאים בדרך כלל. עם זאת, ילדים ותינוקות הסובלים ממחלה כרונית בלב או בריאות ומליקויים במערכת החיסון עשויים להגיע למצבים של מצוקה נשימתית, ובמקרים אלה נדרשת השגחה טיפולית צמודה.
מתי בכל זאת מדובר במשהו שעלול לסכן את הילד?
בכל אחד מהמקרים הבאים, חשוב לפנות לרופא מיידית ולא להמתין שהתקף הסטרידור יעבור מעצמו: קוצר נשימה ניכר, כיחלון סביב הפה, חולשה, סימני התייבשות וחוסר תגובה לסביבה (אפאטיה).
סטרידור אצל תינוקות
שיעול סטרידור הוא סימפטום נפוץ אצל תינוקות ומאופיין בצליל צפצוף כאשר הם נושמים פנימה. סטרידור אצל תינוקות יכול להיגרם על ידי מגוון מצבים, כגון אסטמה או זיהומים בדרכי הנשימה. למרות שזה יכול להיות מדאיג עבור הורים לשמוע את התינוק שלהם משמיע את הצליל הזה, החדשות הטובות הן שלעתים קרובות ניתן לטפל בשיעול סטרידור באמצעות תרופות וטיפול מתאים. אם אתם מבחינים בתינוק שלכם חווה שיעול סטרידור, חשוב להתייעץ עם רופא מומחה ריאות בכדי לקבוע את הסיבה ולקבל טיפול מתאים.
שיעול סטרידור מבוגרים
מבוגרים עלולים גם הם לסבול מסטרידור, אם כי בשיעורים נמוכים יותר לעומת ילדים צעירים. הסיכון למצוקה נשימתית בעקבות סטרידור על רקע נגיפי הוא נדיר במבוגרים, כיוון שבמצב בריא קנה הנשימה שלהם רחב יותר מזה של ילדים. לכן, במרבית המקרים הבצקת אינה מצרה אותו מספיק כדי להוביל למצוקה של ממש בנשימה.
סטרידור - טיפול
בעוד שלמחלה הנגיפית עצמה אין תרופה והיא תחלוף לאחר מספר ימים, הרי שמטרתו של הטיפול בהתקף סטרידור הוא להרגיע את השיעול. ישנם כמה דברים שניתן לעשות כבר בבית, בשלב ראשון, כדי להקל על ההתקף:
- לעבור משכיבה למצב עמידה. אם מדובר בתינוק, יש להרים אותו למצב מאונך כשראשו למעלה.
- לשאוף אוויר קר. אפשר לפתוח חלון או לצאת החוצה. אם אין אפשרות לשאוף אוויר קר מן החוץ, ניתן לפתוח את דלת המקפיא ולתת לילד המשתעל לשאוף את האוויר שיוצא ממנו. האוויר הקר מכווץ את האזור הבצקתי ומרחיב מעט את דרכי הנשימה.
- אפשר גם להתקין מכשיר אדים קרים בחדר השינה של הילד החולה. חשוב שלא להשתמש באדים חמים, כי הם עשויים להגביר את ההתקף.
- להקפיד על שתיה מרובה כדי למנוע התייבשות.
- אסור לעשן בסביבת הילד החולה, שכן עשן הסיגריות עשוי להחמיר את הקושי בנשימה.
בשלב שני, במדה וכבר הגעתם לבדיקת רופא, ייתכן שהוא ימליץ על אינהלציה עם מי מלח וקורטיזון. במקרים הקשים יותר נהוג להזריק סטרואידים כדי להקל על השיעול, ובמקרים של מצוקה נשימתית נדרש אשפוז לצורך מתן טיפול תומך בבית החולים.
ישנן גם תרופות שאפשר לתת להקלה על שיעול סטרידור, אך הדבר דורש ייעוץ רפואי.
סטרידור חוזר
חשוב לאבחן מה היא סיבת הסטרידור החוזר כדי להבין איך לטפל בו. ראשית, מכיוון שקיימים מגוון של וירוסים שתוקפים את דרכי הנשימה ועלולים להוביל לסטרידור, השיעול הנבחני עשוי לחזור עם הופעת הזיהום הבא.
במקרים שבהם ילדים חווים התקפי סטרידור תכופים, חשוב שהם יהיו תחת מעקב רפואי של רופא הילדים או של מומחה ריאות, ואז גם חשוב לבדוק האם הסטרידור הוא תוצאה של זיהום נגיפי חוזר בלבד או שיש גורמים נוספים שמעודדים אותו.
שאלות נפוצות בנושא סטרידור
אם הגורם להתקף הוא מחלה נגיפית, הרי שהמחלה עצמה תחלוף בדרך כלל לאחר 3-5 ימים, בדומה למחלות נגיפיות קלות אחרות. השיעול יופיע על פי רוב ביום השני של המחלה הנגיפית ויימשך כיומיים, אך עלול גם להימשך לאורך כל תקופת המחלה. חשוב לציין שהחלמה מסטרידור של ילדים שסובלים ממחלות כרוניות בדרכי הנשימה עשויה להימשך זמן ארוך יותר.
אם הרקע לסטרידור הוא אחד מהווירוסים שגורמים לדלקות במערכת הנשימה, הוא בהחלט יכול להדביק אנשים נוספים באמצעות רסס טיפתי (טיפות של רוק או נזלת). כאשר יש ילד חולה בבית, מומלץ להקפיד על אוורור החדרים שהוא שוהה בהם כדי להקטין את העומס הנגיפי ועמו את סיכויי ההדבקה.
סטרידור שנגרם מאלרגיה, אסטמה או גוף זר בקנה הנשימה, אינו מדבק, כמובן.